<h1>או"ז הלכ' טהרת ק"ש ותפילה סימן קל"ז</h1>
<h2>דף סב.</h2>
אמר ר' תנחום בר חנילאי כל הצנוע בביהכ"ס ניצול מג' דברים מן המזיקין ומן הנחשי' ומן העקרבים וי"א אף חלומותיו מיושבין עליו (הנהו תרין) [ההוא] ביהכ"ס דהוו בטבריא דכי הוה עיילו בהו בי תרי [אפי' ביממא] הוו מתזקי רב אמי ורב אסי הוו עיילי חד וחד ולא הוו מתזקי אמרי להו רבנן ואתון לא מסתפיתו אמרי להו אנן קבל' גמירינן. פי' ה"ר נתן בערך קבל כלו' אם אדם צנוע ושותק בביהכ"ס היא קמיעתו שיצילנו מן המזיקין והכי אמ' בסמוך קיבלא דביהכ"ס צנועיתא ושתיקותא. והא דאמר בחלק (ד' צב ע"א) א"ר אלעזר לעולם הוה קבל וקיים וא"ר זירא אף אנן נמי תנינא בית אפל אין פותחין בו חלונות לראות את נגעו פי' קבל חשך תרגומו קבלא כלו' שיהי' עניו ויהי' קיים. ואף על גב דלשנים נראה ואינו מזיק מיהו במקומן מזקי אפילו לשנים כדא' פ"ק (ד' ג ע"ב) בתרי מזיקין נמי ליכא במקומן חיישינן. הכא משמע דת"ח נמי צריך שימור ואמרי' לעיל בפרקין (ד' נ"ד ע"ב) אמר רב יהודה שלשה צריכין שימור ואלו הן חתן וכלה וחולה במתני' תנא חולה וחיה חתן וכלה וי"א אף אבל וי"א אף ת"ח בלילה והא דאמרי' פ"ק (ד' ה ע"א) ת"ח אין צריך לקרות ק"ש על מטתו דתורתו משמרתו היינו במקום טהרה דמתוך שהוא עוסק בתורה אינם רשאים להזיקו אבל הכא מיירי במקום הטינופת שאינו רשאי להרהר בד"ת הלכך צריך שימור.
